Rambam, 1 chapter per day for Wednesday, 23 Sivan, 5778

א) מי שפיתה בתולה, קונסין אותו משקל חמישים סלעים של כסף מזוקק -- וזה הוא הנקרא קנס; וכן אם אנס אותה. וקנס זה, מצות עשה של תורה, שנאמר "ונתן האיש השוכב עימה לאבי הנערה, חמישים כסף" (דברים כב,כט). [ב] ואיזה הוא מפתה ואיזה הוא אונס -- מפתה, לרצונה; ואונס, שבא עליה בעל כורהה.

ב) כל הנבעלת בשדה -- הרי זו בחזקת אנוסה, ודנין בו דין אונס: עד שיעידו העדים שברצונה נבעלה. וכל הנבעלת בעיר -- הרי זו בחזקת מפותה, מפני שלא זעקה: עד שיעידו עדים שהיא אנוסה; כגון ששלף חרב ואמר לה, אם תזעקי אהרוג אותך.

ג) המפותה שלא רצת להינשא למפתה, או שלא רצה אביה ליתנה לו, או שלא רצה הוא לכנוס -- הרי זה נותן קנסה, והולך; ואין כופין אותו לכנוס. ואם רצו וכנסה -- אינו משלם קנס, אלא כותב לה כתובה כשאר הבתולות.

ד) אבל האנוסה שלא רצת היא, או אביה, להינשא לאונס -- הרשות בידם, ונותן קנס. רצת היא ואביה, ולא רצה הוא -- כופין אותו, וכונס ונותן קנס, שנאמר "ולו תהיה לאישה" (דברים כב,כט), הרי זו מצות עשה: אפילו היא חיגרת או סומה או מצורעת, כופין אותו לכנוס. ואינו מוציא לרצונו לעולם, שנאמר "לא יוכל שלחה כל ימיו" (דברים כב,כט) -- הרי זו מצות לא תעשה. [ד] ואין לה כתובה -- שלא תיקנו חכמים כתובה לאישה אלא כדי שלא תהיה קלה בעיניו להוציאה, וזה אינו יכול להוציא.

ה) הייתה אנוסה זו אסורה עליו, אפילו מחייבי עשה, ואפילו שנייה -- הרי זה לא יישאנה; וכן אם נמצא בה דבר זימה אחר שכנסה -- הרי זה יגרשנה, שנאמר "ולו תהיה לאישה" (דברים כב,כט), אישה הראויה לו. [ו] כוהן גדול שאנס בתולה, או שפיתה אותה -- הרי זה לא יכנוס, מפני שהוא מצווה לישא את הבתולה, ובשעה שיישא זו, אינה בתולה; ואם כנס, יוציא בגט.

ו) [ז] אף על פי שנאמר באונס "לא יוכל שלחה" (דברים כב,כט), כיון שקדמו עשה, שנאמר "ולו תהיה לאישה" (שם) -- הרי נתקו לעשה; ונמצאת זו מצות לא תעשה שניתקה לעשה, שאין לוקין עליה, אלא אם לא קיים עשה שבה, כמו שיתבאר בהלכות סנהדרין.

ז) לפיכך אונס שעבר וגירש -- כופין אותו להחזיר, ואינו לוקה; מתה גרושתו קודם שיחזירנה, או שנתקדשה לאחר, או שהיה כוהן שאסור בגרושה -- הרי זה לוקה: שהרי עבר על לא תעשה, ואינו יכול לקיים עשה שבה.

ח) אין האונס או המפתה חייב בקנס, עד שיבוא עליה כדרכה, ובעדים; ואינו צריך התראה. ומאימתיי יהיה לבת קנס, מאחר שלוש שנים גמורות עד שתבגור: נבעלה בתוך שלוש שנים, אין ביאתה ביאה; בא עליה משבגרה, אין לה קנס, שנאמר "נערה בתולה" (דברים כב,כח), לא הבוגרת. [ט] ואחת שיש לה אב, או שאין לה אב -- יש לה קנס.

ט) ואלו שאין להן קנס -- הבוגרת, והממאנת, והאיילונית, והשוטה, והחירשת, ומי שיצא עליה שם רע בילדותה ובאו שניים והעידו שתבעה אותן לזנות עימה, והמתגרשת מן הנישואין ועדיין היא נערה בתולה. אבל המתגרשת מן האירוסין -- אם נאנסה, יש לה קנס; ואם נתפתתה, אין לה קנס.

י) הגיורת, והשבויה, והמשוחררת -- אם נתגיירה ונפדית ונשתחררה והיא בת שלוש שנים או פחות, יש לה קנס; ואם הייתה בת שלוש שנים ויום אחד כשנתגיירה או כשנפדית או כשנשתחררה, אין לה קנס: הואיל וביאתן ביאה, הרי הן כבעולות.

יא) הייתה בתולה זו אסורה על האונס, או המפתה -- אם הייתה מחייבי כרתות, כגון אחותו ודודתו והנידה וכיוצא בהן, או שהייתה מחייבי לאוין -- אם התרו בו, הרי זה לוקה ואינו משלם קנס: שאין אדם לוקה ומשלם. ואם לא הייתה שם התראה -- הואיל ואינו חייב מלקות, הרי זה משלם קנס.

יב) הייתה מחייבי עשה, או שנייה וכיוצא בה שאסורה מדברי סופרים -- בין התרו בו בין לא התרו בו, חייב בקנס: שאין כאן מלקות. [יג] הייתה מחייבי מיתת בית דין, כגון בתו ואשת בנו וכיוצא בהן -- בין התרו בו בין לא התרו בו, פטור מן הקנס, שנאמר "ולא יהיה אסון, ענוש ייענש" (שמות כא,כב): הא אם היה שם אסון, אין שם עונש; ואף על פי שהריגת האישה בשגגה, שהרי לא נתכוונו לה, שנאמר "כי יינצו אנשים ונגפו אישה הרה" (שם) -- הא למדת שלא חלק באסון בין שוגג למזיד, לפוטרו מן התשלומין.

יג) והרי הוא אומר "מכה נפש בהמה, ישלמנה... ומכה אדם, יומת" (ויקרא כד,יח; ויקרא כד,כא) -- מה מכה נפש בהמה, לא חלק בו בין שוגג למזיד לחייבו בתשלומין; אף מכה נפש אדם, לא חלק בו בין שוגג למזיד לפוטרו מן התשלומין. [יד] והוא הדין לכל עבירה שיש בה מיתת בית דין, שאין בה תשלומין.

יד) [טו] בא עליה, ומתה -- הרי זה פטור מן הקנס, שנאמר "ונתן האיש השוכב עימה לאבי הנערה" (דברים כב,כט), לא לאבי המתה: והוא, שתמות קודם שתעמוד בדין.

הלכות נערה בתולה

הלכות נערה בתולה פרק א