zirkind.org

Holidays   Shabbat   Chabad-houses   Chassidism   Subscribe   Calendar   Links

הלכות שקלים פרק ד

א) תרומת הלשכה, מה ייעשה בה -- לוקחין ממנה תמידין של כל יום, והמוספין, וכל קרבנות הציבור ונסכיהם, והמלח שמולחים בו כל הקרבנות; וכן העצים, אם לא הביאו עצים ולא מצאו אלא בדמים; והקטורת ושכר עושיה, ולחם הפנים ושכר עושי לחם הפנים, והעומר, ושתי הלחם, ופרה אדומה, ושעיר המשתלח ולשון של זהורית שקושרים בין קרניו: כל אלו, באים מתרומת הלשכה.

ב) אבל פר העלם דבר של ציבור, ושעירי עבודה זרה, כתחילה גובין להם, ואינם באין מתרומת הלשכה. פרוכות של היכל תחת בניין עשויות, ואינן באין מתרומת הלשכה אלא מקודשי בדק הבית; אבל פרוכות של שערים, באין מתרומת הלשכה. המנורה וכלי שרת, מצותן שיבואו ממותר הנסכים, ובהלכות כלי המקדש והעובדים בו, יתבאר מה הוא מותר הנסכים; ואם לא היה להם מותר נסכים, יבואו מתרומת הלשכה. בגדי כהונה, בין בגדי כוהן גדול, בין שאר בגדי כל הכוהנים שעובדין במקדש -- הכול באין מתרומת הלשכה.

ג) כל הבהמות הנמצאות בירושלים, או חוצה לה בקרוב ממנה, הבאות עולות, כמו שיתבאר בפסולי המוקדשין -- נסכיהן באין מתרומת הלשכה; וכן גוי ששלח עולתו ממדינה אחרת, ולא שלח עימה דמי נסכים, יבואו נסכיה מתרומת הלשכה. [ד] גר שמת והניח זבחים, אם יש לו נסכים, קרבים משלו; ואם לאו, באים מתרומת הלשכה. כוהן גדול שמת ולא מינו אחר תחתיו, מקריבים את החבתין מתרומת הלשכה.

ד) מבקרי מומין שבירושלים, ותלמידי חכמים המלמדים הלכות שחיטה לכוהנים, והמלמדים להם הלכות קמיצה, ונשים המגדלות בניהן לפרה אדומה -- כולם נוטלין שכרם מתרומת הלשכה; וכמה הוא שכרם, כמה שיפסקו להם בית דין.

ה) בשנת השמיטה שהיא הפקר, שוכרין בית דין שומרין שישמרו מקצת הספיחים שצמחו, כדי שיביאו מהם העומר ושתי הלחם, שאינן באים אלא מן החדש; ואלו השומרין, נוטלין שכרן מתרומת הלשכה.

ו) מי שהתנדב לשמור בחינם, אין שומעין לו -- גזירה, משום בעלי זרוע, שמא יבואו וייטלום מהם; לפיכך תיקנו להם חכמים שייטלו שכר מן הלשכה, כדי שיפרשו הכול מאותו המקום שאלו שומרין שם.

ז) מגיהי ספרים שבירושלים, נוטלין שכרן מתרומת הלשכה; דיינין שדנין את הגזלנין בירושלים, נוטלין שכרן מתרומת הלשכה. וכמה היו נוטלים, תשעים תשעים מנה בכל שנה; ואם לא הספיקו להם, אף על פי שלא רצו, מוסיפין להם כדי צורכם, הם ונשיהם ובניהם ובני ביתם.

ח) כבש היו עושין מהר הבית להר המשחה, שעליו מוציאין פרה אדומה, וכן היו עושין כבש, שמוציאין עליו שעיר המשתלח -- ושניהם נעשים משיירי הלשכה; וכן מזבח העולה, וההיכל, והעזרות -- באין משיירי הלשכה. אמת המים שבירושלים, וחומת ירושלים, וכל מגדלותיה, וכל צורכי העיר -- באין משיירי הלשכה. וגוי שהתנדב מעות לדברים האלו, או לעשות עימהם בחינם -- אין מקבלין ממנו, ואפילו גר תושב: שנאמר "לא לכם ולנו לבנות בית לאלוהינו..." (עזרא ד,ג), ונאמר "ולכם אין חלק וצדקה וזיכרון, בירושלים" (נחמיה ב,כ).

ט) מותר תרומת הלשכה, וכן מותר שיירי הלשכה, לוקחים בו זכרים, ויקרבו כולם עולות -- שתנאי בית דין הוא על כל המותרות, שיקרבו עולת בהמה; אבל לא עולת העוף, שאין בקרבנות הציבור עוף. ואלו העולות הבאין ממותר השקלים, הם הנקראים קיץ למזבח.

י) שקלים שלא הספיקו להם לכל קרבנות הציבור, מוציאין את הראוי להם מקודשי בדק הבית; אבל אין בדק הבית מוציא את הראוי לו, מקודשי המזבח.

יא) משיגיע ראש חודש ניסן, אין מקריבין קרבנות הציבור אלא מתרומה חדשה; ואם לא באה החדשה, לוקחין מן הישנה. לפיכך אם הגיע ראש חודש ניסן, ויש עימהם בהמות לתמידים מתרומה ישנה, פודין אותן ומוציאין אותן לחולין, אף על פי שהן תמימין; וייפלו דמיהן לתרומה ישנה, שמקייצין בה את המזבח: שתנאי בית דין הוא, על כל הבהמות שלוקחין לתמידין, שאם לא יהיו צריכים להן, ייצאו לחולין.

יב) וכך היו עושין במותר הקטורת, משיגיע ראש חודש ניסן, מחללים אותו על שכר האומנים, וחוזרין מעות השכר לקיץ המזבח; ונוטלין האומנים מותר הקטורת בשכרם, וחוזרין ולוקחין את הקטורת מהם מתרומה חדשה -- כדי להקריבה ממעות תרומה חדשה. ואם אין להם תרומה חדשה, מקטירין אותה מתרומה ישנה.