zirkind.org

Holidays   Shabbat   Chabad-houses   Chassidism   Subscribe   Calendar   Links

הלכות קידוש החודש פרק טו

א) אם תרצה לידע מקום הירח האמיתי בכל יום שתרצה, תוציא תחילה אמצע הירח לשעת הראייה לאותו הלילה שתרצה; וכן תוציא אמצע המסלול ואמצע השמש לאותו העת. ותגרע אמצע השמש מאמצע הירח, והנשאר תכפול אותו -- וזה הוא הנקרא מרחק הכפול.

ב) וכבר הודענו שלא באנו בכל אלו החשבונות שעשינו בפרקים אלו, אלא לדעת ראיית הירח; ולעולם אי אפשר שיהיה מרחק זה הכפול בליל הראייה שייראה בה הירח, אלא מחמש מעלות עד שתיים ושישים מעלות -- ואי אפשר שיוסיף על זה, ולא יגרע ממנו.

ג) והואיל והדבר כן, התבונן במרחק זה הכפול -- אם יהיה המרחק הכפול חמש מעלות או קרוב לחמש, אין חוששין לתוספת ולא תוסיף כלום; ואם יהיה המרחק הכפול משש מעלות עד אחת עשרה מעלות, תוסיף על אמצע המסלול מעלה אחת; ואם יהיה המרחק הכפול משתים עשרה מעלות עד שמונה עשרה מעלות, תוסיף על אמצע המסלול שתי מעלות; ואם יהיה המרחק הכפול מתשע עשרה מעלות עד ארבע ועשרים מעלות, תוסיף על אמצע המסלול שלוש מעלות; ואם יהיה המרחק הכפול מחמש ועשרים מעלות עד אחת ושלושים מעלות, תוסיף על אמצע המסלול ארבע מעלות; ואם יהיה המרחק הכפול משתיים ושלושים מעלות עד שמונה ושלושים מעלות, תוסיף על אמצע המסלול חמש מעלות; ואם יהיה המרחק הכפול מתשע ושלושים מעלות עד חמש וארבעים מעלות, תוסיף על אמצע המסלול שש מעלות; ואם יהיה המרחק הכפול משש וארבעים מעלות עד אחת וחמישים מעלות, תוסיף על אמצע המסלול שבע מעלות; ואם יהיה המרחק הכפול משתיים וחמישים מעלות עד תשע וחמישים מעלות, תוסיף על אמצע המסלול שמונה מעלות; ואם יהיה המרחק הכפול משישים מעלות עד שלוש ושישים מעלות, תוסיף על אמצע המסלול תשע מעלות. ומה שיהיה אמצע המסלול אחר שתוסיף עליו מעלות אלו, הוא הנקרא מסלול הנכון.

ד) ואחר כך תראה כמה מעלות הוא המסלול הנכון -- אם היה פחות ממאה ושמונים מעלות, תגרע מנת המסלול הזה הנכון מאמצע הירח לשעת הראייה; ואם היה המסלול הנכון יותר על מאה ושמונים מעלות עד שלוש מאות ושישים, תוסיף מנת זה המסלול הנכון על אמצע הירח לשעת הראייה. ומה שיהיה האמצע אחר שתוסיף עליו או תגרע ממנו, הוא מקום הירח האמיתי לשעת הראייה.

ה) ודע שאם יהיה המסלול הנכון מאה ושמונים בשווה, או שלוש מאות ושישים בשווה, אין לו מנה -- אלא יהיה מקום הירח האמצעי לשעת הראייה, הוא מקומו האמיתי.

ו) וכמה הוא מנת המסלול -- אם יהיה המסלול הנכון עשר מעלות, תהיה מנתו חמישים חלקים; ואם יהיה המסלול הנכון עשרים מעלות, תהיה מנתו מעלה אחת ושמונה ושלושים חלקים; ואם יהיה המסלול שלושים, תהיה מנתו שתי מעלות וארבעה ועשרים חלקים; ואם יהיה ארבעים, תהיה מנתו שלוש מעלות ושלושה חלקים; ואם יהיה חמישים, תהיה מנתו שלוש מעלות וארבעה וארבעים חלקים; ואם יהיה שישים, תהיה מנתו ארבע מעלות ושישה עשר חלקים; ואם יהיה שבעים, תהיה מנתו ארבע מעלות ואחד וארבעים חלקים; ואם יהיה שמונים, תהיה מנתו חמש מעלות; ואם יהיה תשעים, תהיה מנתו חמש מעלות וחמישה חלקים; ואם יהיה מאה, תהיה מנתו חמש מעלות ושמונה חלקים; ואם יהיה מאה ועשר, תהיה מנתו ארבע מעלות ותשעה וחמישים חלקים; ואם יהיה מאה ועשרים, תהיה מנתו ארבע מעלות ועשרים חלקים; ואם יהיה מאה ושלושים, תהיה מנתו ארבע מעלות ואחד עשר חלקים; ואם יהיה מאה וארבעים, תהיה מנתו שלוש מעלות ושלושה ושלושים חלקים; ואם יהיה מאה וחמישים, תהיה מנתו שתי מעלות ושמונה וארבעים חלקים; ואם יהיה מאה ושישים, תהיה מנתו מעלה אחת ושישה וחמישים חלקים; ואם יהיה מאה ושבעים, תהיה מנתו תשעה וחמישים חלקים; ואם יהיה מאה ושמונים בשווה, אין לו מנה כמו שארמנו -- אלא מקום הירח האמצעי, הוא המקום האמיתי.

ז) ואם יהיה המסלול הנכון יתר על מאה ושמונים מעלות, תגרע אותו משלוש מאות ושישים, ותדע מנתו, כדרך שעשית במסלול השמש; וכן אם יהיו במניין המסלול אחדים עם העשרות, תיקח מן היתר שבין שתי המנות כפי האחדים -- כדרך שביארנו במסלול השמש במנות שלו, כך תעשה במסלול הנכון במנות שלו.

ח) כיצד, הרי שרצינו לידע מקום הירח האמיתי בתחילת ליל ערב שבת שיומו שני לחודש אייר משנה זו שהיא שנת העיקר -- ומניין הימים הגמורים מתחילת ליל העיקר עד תחילת ליל זה שאנו רוצים לידע מקום הירח האמיתי בו, תשעה ועשרים יום; תוציא אמצע השמש תחילה לליל זה, ייצא לך אמצעה חמש ושלושים מעלות ושמונה ושלושים חלקים ושלוש ושלושים שנייות -- סימנם ל"ה ל"ח ל"ג; ותוציא אמצע הירח לשעת הראייה לעת זו, ייצא לך אמצעו שלוש וחמישים מעלות ושישה ושלושים חלקים ותשע ושלושים שנייות -- סימנם נ"ג ל"ו ל"ט; ותוציא אמצע המסלול לעת זו, ייצא לך אמצעו מאה ושלוש מעלות ואחד ועשרים חלקים ושש וארבעים שנייות -- סימנם ק"ג כ"א מ"ו; תגרע אמצע השמש מאמצע הירח, יישאר שבע עשרה מעלות ושמונה וחמישים חלקים ושש שנייות -- וזה הוא המרחק; תכפול אותו, ייצא לך המרחק הכפול חמש ושלושים מעלות ושישה וחמישים חלקים ושתים עשרה שנייות -- סימנם ל"ה נ"ו י"ב; לפיכך תוסיף על אמצע המסלול חמש מעלות, כמו שהודענו, וייצא לך המסלול הנכון, מאה ושמונה מעלות ואחד ועשרים חלקים, ואין מקפידין על החלקים במסלול, כדרך שביארנו בשמש.

ט) ובאנו לחקור על מנת זה המסלול הנכון, שהוא מאה ושמונה -- נמצאת מנה שלו חמש מעלות וחלק אחד; ולפי שהמסלול הנכון היה פחות ממאה ושמונים, תגרע המנה שהוא חמש מעלות וחלק אחד מן אמצע הירח; יישאר שמונה וארבעים מעלות ושלושה ושלושים חלקים ותשע ושלושים שנייות; תעשה השנייות חלק, ותוסיף על החלקים. ונמצא מקום הירח האמיתי בשעה זו, במזל שור בשמונה עשרה מעלות ושישה ושלושים חלקים ממעלת תשע עשרה -- סימנם י"ח ל"ו. ועל הדרך הזה, תדע מקום הירח האמיתי בכל עת ראייה שתרצה, מתחילת שנה זו שהיא העיקר, עד סוף העולם.

---

הלכות קידוש החודש פרק טז

א) העגולה שסובב בה הירח תמיד, היא נוטה מעל העגולה שסובבת בה השמש תמיד -- חצייה נוטה לצפון, וחצייה נוטה לדרום; ושתי נקודות יש בה זו כנגד זו, שבהן פוגעות שתי העגולות זו בזו. לפיכך כשיהיה הירח באחת משתיהן, נמצא סובב בעגולה של שמש כנגד השמש בשווה; ואם ייצא הירח מאחת משתי הנקודות, נמצא מהלך לצפון השמש או לדרומה. הנקודה שממנה יתחיל הירח לנטות לצפון השמש, היא הנקראת ראש; והנקודה שממנה יתחיל הירח לנטות לדרום השמש, היא הנקראת זנב. ומהלך שווה יש לזה הראש, שאין בו לא תוספת ולא גירעון; והוא הולך במזלות אחורנית מטלה לדגים ומדגים לדלי, וכן הוא סובב תמיד.

ב) מהלך הראש האמצעי ביום אחד, שלושה חלקים ואחת עשרה שנייות; נמצא מהלכו בעשרה ימים, אחד ושלושים חלקים ושבע וארבעים שנייות; ונמצא מהלכו במאה יום, חמש מעלות ושבעה עשר חלקים ושלוש וארבעים שנייות -- סימנם ה' י"ז מ"ג; ונמצא מהלכו באלף יום, שתיים וחמישים מעלות ושבעה וחמישים חלקים ועשר שנייות -- סימנם נ"ב נ"ז י'; ונמצא שארית מהלכו בעשרת אלפים יום, מאה ותשע ושישים מעלות ואחד ושלושים חלקים וארבעים שנייות -- סימנם קס"ט ל"א מ'. ונמצא מהלכו לתשעה ועשרים יום, מעלה אחת ושניים ושלושים חלקים ותשע שנייות -- סימנם א' ל"ב ט'; ונמצא מהלכו לשנה סדורה, שמונה עשרה מעלות וארבעה וארבעים חלקים ושתיים וארבעים שנייות -- סימנם י"ח מ"ד מ"ב. ואמצע הראש בתחילת ליל חמשי שהוא העיקר, היה מאה ושמונים מעלות ושבעה וחמישים חלקים ושמונה ועשרים שנייות -- סימנם ק"פ נ"ז כ"ח.

ג) אם תרצה לידע מקום הראש בכל עת שתרצה, תוציא אמצעו לאותו העת כדרך שתוציא אמצע השמש ואמצע הירח, ותגרע האמצע משלוש מאות ושישים מעלות -- והנשאר הוא מקום הראש באותו העת; וכנגדו, לעולם יהיה מקום הזנב.

ד) כיצד, הרי שרצינו לידע מקום הראש לתחילת ליל ערב שבת שיומו שני לחודש אייר משנה זו שהיא שנת העיקר -- ומניין הימים הגמורים מתחילת ליל העיקר עד תחילת ליל זו שאנו רוצים לידע מקום הראש בו, תשעה ועשרים יום.

ה) תוציא אמצע הראש לעת הזאת על הדרך שידעת, והוא שתוסיף מהלכו לתשעה ועשרים יום על העיקר; ייצא לך אמצע הראש מאה ושתיים ושמונים מעלות ותשעה ועשרים חלקים ושבע ושלושים שנייות -- סימנם קפ"ב כ"ט ל"ז; תגרע אמצע זה משלוש מאות ושישים, יישאר לך מאה ושבע ושבעים מעלות ושלושים חלקים ושלוש ועשרים שנייות -- סימנם קע"ז ל' כ"ג; וזה הוא מקום הראש, ואל תפנה אל השנייות. נמצא מקום הראש, במזל בתולה בשבע ועשרים מעלות ושלושים חלקים; ומקום הזנב כנגדו, במזל דגים בשבע ועשרים מעלות ושלושים חלקים.

ו) לעולם יהיה בין הראש ובין הזנב, חצי הגלגל בשווה; לפיכך כל מזל שתמצא בו מקום הראש, יהיה הזנב במזל שביעי ממנו בכמו מניין המעלות והחלקים בשווה -- אם יהיה הראש בעשר מעלות במזל פלוני, יהיה הזנב בעשר מעלות ממזל שביעי ממנו.

ז) ומאחר שתדע מקום הראש ומקום הזנב ומקום הירח האמיתי, התבונן בשלושתם -- אם מצאת הירח עם הראש או עם הזנב במעלה אחת וחלק אחד, תדע שאין הירח נוטה לא לצפון השמש ולא לדרומה; ואם ראית הירח לפני מקום הראש והוא הולך כנגד הזנב, תדע שהירח נוטה לצפון השמש; ואם היה הירח לפני מקום הזנב והרי הוא הולך כנגד הראש, תדע שהירח נוטה לדרום השמש.

ח) הנטייה שנוטה הירח לצפון השמש או לדרומה, היא הנקראת רוחב הירח; ואם היה נוטה לצפון, נקרא רוחב צפוני, ואם היה נוטה לדרום, נקרא רוחב דרומי. ואם היה הירח באחת משתי הנקודות, לא יהיה לו רוחב, כמו שביארנו.

ט) לעולם לא יהיה רוחב הירח יותר על חמש מעלות, בין בצפון בין בדרום; אלא כך הוא דרכו: יתחיל מן הראש ויתרחק מעט מעט, והמרחק הולך ונוסף עד שיגיע לחמש מעלות; ויחזור ויתקרב מעט מעט, עד שלא יהיה לו רוחב כשיגיע לזנב; ויחזור ויתרחק מעט מעט, והמרחק נוסף עד שיגיע לחמש מעלות; ויחזור ויתקרב, עד שלא יהיה לו רוחב.

י) אם תרצה לידע רוחב הירח כמה הוא בכל עת שתרצה, ואם צפוני הוא או דרומי -- תוציא מקום הראש ומקום הירח האמיתי לאותה העת, ותגרע מקום הראש ממקום הירח האמיתי; והנשאר, הוא הנקרא מסלול הרוחב. ואם יהיה מסלול הרוחב ממעלה אחת עד מאה ושמונים, תדע שרוחב הירח צפוני; ואם היה המסלול יתר על מאה ושמונים, תדע שרוחב הירח דרומי; ואם היה מאה ושמונים בשווה או שלוש מאות ושישים בשווה, אין לירח רוחב כלל. ותחזור ותראה מנת מסלול הרוחב כמה היא, והוא שיעור נטייתו לצפון או לדרום; והוא הנקרא רוחב הירח הדרומי או הצפוני, כמו שביארנו.

יא) וכמה היא מנת מסלול הרוחב -- אם יהיה מסלול הרוחב עשר מעלות, תהיה מנתו שניים וחמישים חלקים; ואם יהיה המסלול הזה עשרים מעלות, תהיה מנתו מעלה אחת ושלושה וארבעים חלקים; ואם יהיה המסלול שלושים, תהיה מנתו שתי מעלות ושלושים חלקים; ואם יהיה המסלול ארבעים, תהיה מנתו שלוש מעלות ושלושה עשר חלקים; ואם יהיה המסלול חמישים מעלות, תהיה מנתו שלוש מעלות וחמישים חלקים; ואם יהיה המסלול שישים, תהיה מנתו ארבע מעלות ועשרים חלקים; ואם יהיה המסלול שבעים, תהיה מנתו ארבע מעלות ושניים וארבעים חלקים; ואם יהיה המסלול שמונים, תהיה מנתו ארבע מעלות וחמישה וחמישים חלקים; ואם יהיה המסלול תשעים, תהיה מנתו חמש מעלות.

יב) ואם יהיו אחדים עם העשרות, תיקח הראוי להם לפי היתר שבין שתי המנות, כמו שעשית במסלול השמש, ובמסלול הירח. כיצד, הרי שהיה מסלול הרוחב שלוש וחמישים מעלות -- וכבר ידעת שאילו היה המסלול חמישים, הייתה מנתו שלוש מעלות וחמישים חלקים, ואילו היה המסלול שישים, הייתה מנתו ארבע מעלות ועשרים חלקים; נמצא היתר בין שתי המנות, שלושים חלקים, שלושה חלקים, לכל מעלה; ונמצא לפי חשבון מסלול זה שהוא שלוש וחמישים, מנתו שלוש מעלות ותשעה וחמישים חלקים. ועל דרך זו, תעשה בכל מניין ומניין.

יג) מאחר שתדע מנתו של מסלול הרוחב עד תשעים כמו שהודענוך, תדע מנות של כל מניינות המסלול -- שאם יהיה המסלול יותר על תשעים עד מאה ושמונים, תגרע המסלול ממאה ושמונים, והנשאר, תדע בו המנה.

יד) וכן אם היה המסלול יותר ממאה ושמונים עד מאתיים ושבעים, תגרע ממנו מאה ושמונים, והנשאר, תדע בו המנה.

טו) ואם היה המסלול יותר על מאתיים ושבעים עד שלוש מאות ושישים, תגרע אותו משלוש מאות ושישים, והנשאר, תדע בו המנה.

טז) כיצד, הרי שהיה המסלול מאה וחמישים, תגרע אותו ממאה ושמונים, נשאר שלושים; וכבר ידעת שמנת שלושים, שתי מעלות ושלושים חלקים. וכך תהיה מנת מאה וחמישים, שתי מעלות ושלושים חלקים.

יז) הרי שהיה המסלול מאתיים, תגרע ממנו מאה ושמונים, יישאר עשרים; וכבר ידעת שמנת עשרים, היא מעלה אחת ושלושה וארבעים חלקים. וכן אם תהיה מנת מאתיים, תהיה מעלה אחת ושלושה וארבעים חלקים.

יח) הרי שהיה המסלול שלוש מאות, תגרע אותו משלוש מאות ושישים, נשאר שישים; וכבר ידעת שמנת שישים, ארבע מעלות ועשרים חלקים. וכך היא מנת שלוש מאות, ארבע מעלות ועשרים חלקים. ועל דרך זו, בכל המניינות.

יט) הרי שרצינו לידע רוחב הירח כמה הוא, ובאיזו רוח הוא אם צפוני או דרומי, בתחילת ליל ערב שבת שני לחודש אייר משנה זו: וכבר ידעת שמקום הירח האמיתי, היה בליל זה בשמונה עשרה מעלות וארבעים חלקים ממזל שור -- סימנו י"ח מ'; ומקום הראש היה באותה העת, בשבע ועשרים מעלות ושלושים חלקים ממזל בתולה -- סימנו כ"ז ל'. תגרע מקום הראש ממקום הירח, ייצא לך מסלול הרוחב מאתיים אחת ושלושים מעלות ושישה חלקים -- סימנו רל"א ו', לפי שאין משגיחין על החלקים, בכל המסלול. ונמצאת המנה של מסלול זה בדרכים שביארנו בפרק זה, שלוש מעלות ושלושה וחמישים חלקים; וזה הוא רוחב הירח בתחילת ליל זה, והוא דרומי -- שהרי המסלול יותר על מאה ושמונים.

---

הלכות קידוש החודש פרק יז

א) כל הדברים שהקדמנו כדי שיהיו עתידים ומוכנים לידיעת הראייה, וכשתרצה לדעת זאת, תתחיל ותחשב ותוציא מקום השמש האמיתי ומקום הירח האמיתי ומקום הראש לשעת הראייה, ותגרע מקום השמש האמיתי ממקום הירח האמיתי -- והנשאר, הוא הנקרא אורך ראשון.

ב) ומאחר שתדע מקום הראש ומקום הירח, תדע רוחב הירח כמה הוא, ואם הוא רוחב צפוני או דרומי -- והוא הנקרא רוחב ראשון. והיזהר באורך הזה הראשון וברוחב הראשון, ויהיו שניהם מוכנין לפניך.

ג) והתבונן באורך זה הראשון -- אם יצא לך תשע מעלות בשווה או פחות, תדע בודאי שאי אפשר לעולם שייראה הירח באותו הלילה בכל ארץ ישראל, ואין אתה צריך חשבון אחר; ואם יהיה האורך הראשון יתר על חמש עשרה מעלות, תדע בודאי שהירח ייראה בכל ארץ ישראל, ואין אתה צריך לחשבון אחר; ואם יהיה האורך הראשון מתשע מעלות ועד חמש עשרה, תצטרך לדרוש ולחקור בחשבונות הראייה, עד שתדע אם ייראה או לא ייראה.

ד) במה דברים אמורים, בשהיה מקום הירח האמיתי מתחילת מזל גדי עד סוף מזל תאומים. אבל אם היה מקום הירח מתחילת מזל סרטן עד סוף מזל קשת, ויהיה האורך הראשון עשר מעלות בשווה או פחות, תדע שאין הירח נראה כלל באותו הלילה בכל ארץ ישראל; ואם היה האורך הראשון יתר על ארבע ועשרים מעלות, ודאי ייראה בכל גבול ישראל; ואם יהיה האורך הראשון מעשר מעלות עד ארבע ועשרים, תצטרך לדרוש ולחקור בחשבונות הראייה, עד שתדע אם ייראה או לא ייראה.

ה) ואלו הם חשבונות הראייה: התבונן וראה הירח באיזה מזל הוא -- אם יהיה במזל טלה, תגרע מן האורך הראשון תשעה וחמישים חלקים; ואם יהיה במזל שור, תגרע מן האורך מעלה אחת; ואם יהיה במזל תאומים, תגרע מן האורך שמונה וחמישים חלקים; ואם יהיה במזל סרטן, תגרע מן האורך שניים וחמישים חלקים; ואם יהיה במזל אריה, תגרע מן האורך שלושה וארבעים חלקים; ואם יהיה במזל בתולה, תגרע מן האורך שבעה ושלושים חלקים; ואם יהיה במזל מאזניים, תגרע מן האורך ארבעה ושלושים חלקים; ואם יהיה במזל עקרב, תגרע מן האורך ארבעה ושלושים חלקים; ואם יהיה במזל קשת, תגרע מן האורך שישה ושלושים חלקים; ואם יהיה במזל גדי, תגרע מן האורך ארבעה וארבעים חלקים; ואם יהיה במזל דלי, תגרע מן האורך שלושה וחמישים חלקים; ואם יהיה במזל דגים, תגרע מן האורך שמונה וחמישים חלקים. והנשאר מן האורך אחר שתגרע ממנו אלו החלקים, הוא הנקרא אורך שני.

ו) ולמה גורעין חלקים אלו, לפי שמקום הירח האמיתי אינו המקום שייראה בו, אלא שינוי יש ביניהם באורך וברוחב, והוא הנקרא שינוי המראה; ושינוי מראה האורך בשעת הראייה, לעולם גורעין אותו מן האורך כמו שביארנו.

ז) אבל שינוי מראה הרוחב, אם היה רוחב הירח צפוני, גורעין חלקים של שינוי מראה הרוחב מן הרוחב הראשון; ואם היה רוחב הירח דרומי, מוסיפין החלקים של שינוי מראה הרוחב על הרוחב הראשון. ומה שיהיה הרוחב הראשון אחר שמוסיפין עליו או גורעין ממנו אותם החלקים, הוא הנקרא רוחב שני.

ח) וכמה הם החלקים שמוסיפין או גורעין אותן -- אם יהיה הירח במזל טלה, תשעה חלקים; ואם יהיה במזל שור, עשרה חלקים; ואם יהיה במזל תאומים, שישה עשר חלקים; ואם יהיה במזל סרטן, שבעה ועשרים חלקים; ואם יהיה במזל אריה, שמונה ושלושים חלקים; ואם יהיה במזל בתולה, ארבעה וארבעים חלקים; ואם יהיה במזל מאזניים, שישה וארבעים חלקים; ואם יהיה במזל עקרב, חמישה וארבעים חלקים; ואם יהיה במזל קשת, ארבעה וארבעים חלקים; ואם יהיה במזל גדי, שישה ושלושים חלקים; ואם יהיה במזל דלי, שבעה ועשרים חלקים; ואם יהיה במזל דגים, שניים עשר חלקים.

ט) ומאחר שתדע חלקים אלו, תגרע אותם מן הרוחב הראשון או תוסיף אותם עליו, כמו שהודענוך; וייצא לך, הרוחב השני. וכבר ידעת אם הוא צפוני או דרומי, ותדע כמה מעלות וכמה חלקים נעשה זה הרוחב השני; ותכין אותו לפניך, ויהיה עתיד.

י) ואחר כך תחזור ותיקח מן הרוחב השני הזה מקצתו, מפני שהירח נלוז מעט במעגלו; וכמה הוא המקצת שתיקח ממנו -- אם יהיה מקום הירח מתחילת מזל טלה עד עשרים מעלות ממנו, או מתחילת מזל מאזניים עד עשרים מעלות ממנו, תיקח מן הרוחב השני שני חמישיו; ואם יהיה הירח מעשרים ממזל טלה עד עשר מעלות ממזל שור, או מעשרים ממזל מאזניים עד עשר מעלות ממזל עקרב, תיקח מן הרוחב השני שלישיתו; ואם יהיה הירח מעשר מעלות ממזל שור עד עשרים ממנו, או מעשר מעלות ממזל עקרב עד עשרים ממנו, תיקח מן הרוחב השני רביעיתו; ואם יהיה הירח מעשרים מעלות ממזל שור עד סופו, או מעשרים ממזל עקרב עד סופו, תיקח מן הרוחב השני חמישיתו; ואם יהיה הירח מתחילת מזל תאומים עד עשר מעלות ממנו, או מתחילת מזל קשת עד עשר מעלות ממנו, תיקח מן הרוחב השני שתותו; ואם יהיה הירח מעשר מעלות ממזל תאומים עד עשרים ממנו, או מעשר ממזל קשת עד עשרים ממנו, תיקח מן הרוחב השני חצי שתותו; ואם יהיה מקום הירח מעשרים ממזל תאומים עד חמש ועשרים ממנו, או מעשרים ממזל קשת עד חמש ועשרים ממנו, תיקח מן הרוחב השני רביע שתותו; ואם יהיה מקום הירח מחמש ועשרים ממזל תאומים עד חמש מעלות ממזל סרטן, או מחמש ועשרים ממזל קשת עד חמש מעלות ממזל גדי, לא תיקח כלום, לפי שאין כאן נליזת מעגל; ואם יהיה הירח מחמש ממזל סרטן עד עשר ממנו, או מחמש ממזל גדי עד עשר ממנו, תיקח מן הרוחב השני רביע שתותו; ואם יהיה מקום הירח מעשר ממזל סרטן עד עשרים ממנו, או מעשר ממזל גדי עד עשרים ממנו, תיקח מן הרוחב השני חצי שתותו; ואם יהיה מקום הירח מעשרים ממזל סרטן עד סופו, או מעשרים ממזל גדי עד סופו, תיקח מן הרוחב השני שתותו; ואם יהיה הירח מתחילת מזל אריה עד עשר מעלות ממנו, או מתחילת מזל דלי עד עשר מעלות ממנו, תיקח מן הרוחב השני חמישיתו; ואם יהיה הירח מעשר מעלות ממזל אריה עד עשרים ממנו, או מעשר ממזל דלי עד עשרים ממנו, תיקח מן הרוחב השני רביעיתו; ואם יהיה הירח מעשרים ממזל אריה עד עשר ממזל בתולה, או מעשרים ממזל דלי עד עשר ממזל דגים, תיקח מן הרוחב השני שלישיתו; ואם יהיה הירח מעשר ממזל בתולה עד סופו, או מעשר ממזל דגים עד סופו, תיקח מן הרוחב השני שני חמישיו. וזאת המקצת שתיקח מן הרוחב השני, היא הנקראת מעגל הירח.

יא) ואחר כך תחזור ותתבונן ברוחב הירח, ותראה אם הוא צפוני אם הוא דרומי -- אם היה צפוני, תגרע מעגל הירח הזה מן האורך השני; ואם היה רוחב הירח דרומי, תוסיף המעגל הזה על האורך השני. במה דברים אמורים, בשהיה מקום הירח מתחילת מזל גדי עד סוף מזל תאומים. אבל אם היה הירח מתחילת מזל סרטן עד סוף מזל קשת, יהיה הדרך היפך -- שאם יהיה רוחב הירח צפוני, תוסיף המעגל על האורך השני; ואם היה רוחב הירח דרומי, תגרע המעגל מן האורך השני. ומה שיהיה האורך השני אחר שתוסיף עליו או תגרע ממנו, הוא הנקרא אורך שלישי. ודע שאם לא יהיה שם נליזת מעגל, ולא נתן החשבון לקחת מן הרוחב השני כלום, יהיה האורך השני עצמו, הוא האורך השלישי בלא פיחות ובלא יתר.

יב) ואחר כך תחזור ותראה האורך השלישי הזה, והוא המעלות שבין הירח והשמש, באיזה מזל הוא -- אם יהיה במזל דגים או במזל טלה, תוסיף על האורך השלישי שתותו; ואם יהיה האורך במזל דלי או במזל שור, תוסיף על האורך השלישי חמישיתו; ואם יהיה האורך במזל גדי או במזל תאומים, תוסיף על האורך השלישי שתותו; ואם יהיה האורך במזל קשת או במזל סרטן, תניח האורך השלישי כמות שהוא, ולא תוסיף עליו, ולא תגרע ממנו; ואם היה האורך במזל עקרב או במזל אריה, תגרע מן האורך השלישי חמישיתו; ואם יהיה האורך במזל מאזניים או במזל בתולה, תגרע מן האורך השלישי שלישיתו. ומה שיהיה האורך השלישי אחר שתוסיף עליו, או תגרע ממנו, או תניח אותו כמות שהוא -- הוא הנקרא אורך רביעי. ואחר כך תחזור אצל רוחב הירח הראשון, ותיקח ממנו שני שלישיו לעולם -- וזה הוא הנקרא מנת גובה המדינה. ותתבונן ותראה -- אם יהיה רוחב הירח צפוני, תוסיף מנת גובה המדינה על האורך הרביעי; ואם יהיה רוחב הירח דרומי, תגרע מנת גובה המדינה מן האורך הרביעי. ומה שיהיה האורך הרביעי אחר שגורעין ממנו, או מוסיפין עליו -- הוא הנקרא קשת הראייה.

יג) כיצד, הרי שבאנו לחקור אם ייראה הירח בליל ערב שבת שני לחודש אייר משנה זו או לא ייראה -- תוציא מקום השמש האמיתי ומקום הירח האמיתי ורוחב הירח לשנה זו כמו שהודענוך, ייצא לך מקום השמש האמיתי, בשבע מעלות ותשעה חלקים ממזל שור -- סימנו ז' ט'; וייצא לך מקום הירח האמיתי, בשמונה עשרה מעלות ושישה ושלושים חלקים ממזל שור -- סימנו י"ח ל"ו; וייצא לך רוחב הירח, ברוח דרום שלוש מעלות ושלושה וחמישים חלקים -- סימנו ג' נ"ג, וזה הוא הרוחב הראשון; ותגרע מקום השמש ממקום הירח, יישאר אחת עשרה מעלות ושבעה ועשרים חלקים -- סימנו י"א כ"ז, וזה הוא האורך הראשון; ולפי שהיה הירח במזל שור, יהיה שינוי מראה האורך מעלה אחת, וראוי לגרוע אותה מן האורך הראשון; ייצא לך האורך השני, עשר מעלות ושבעה ועשרים חלקים -- סימנו י' כ"ז; וכן יהיה שינוי מראה הרוחב, עשרה חלקים, ולפי שרוחב הירח היה דרומי, ראוי להוסיף עליו שינוי המראה שהוא עשרה חלקים; ייצא לך הרוחב השני, ארבע מעלות ושלושה חלקים -- סימנו ד' ג'; ולפי שהיה הירח בשמונה עשרה מעלות ממזל שור, ראוי ליקח מן הרוחב השני רביעיתו, והוא הנקרא מעגל הירח; ייצא לך מעגל הירח לעת זו, מעלה אחת וחלק אחד, לפי שאין מדקדקין בשנייות.

יד) ולפי שרוחב הירח דרומי, ומקום הירח האמיתי בין ראש גדי וראש סרטן, ראוי להוסיף המעגל על האורך השני; ייצא לך האורך השלישי, אחת עשרה מעלות ושמונה ועשרים חלקים -- סימנו י"א כ"ח; ולפי שהאורך הזה במזל שור, ראוי להוסיף על האורך השלישי חמישיתו, שהוא שתי מעלות ושמונה עשר חלקים; וייצא לך האורך הרביעי, שלוש עשרה מעלות ושישה וארבעים חלקים -- סימנו י"ג מ"ו; וחזרנו אצל הרוחב הראשון, ולקחנו שני שלישיו, ייצא מנת גובה המדינה, והוא שתי מעלות וחמישה ושלושים חלקים; ולפי שהיה הרוחב דרומי, ראוי לגרוע מנת גובה המדינה מן האורך הרביעי; יישאר לך אחת עשרה מעלות ואחד עשר חלקים -- סימנו י"א י"א. וזו היא, קשת הראייה בלילה הזה. ועל דרך זו, תעשה ותדע קשת הראייה כמה מעלות וכמה חלקים יש בה, בכל ליל ראייה שתרצה, לעולם.

טו) ואחר שתצא קשת זו, תבין בה -- ודע שאם תהיה קשת הראייה תשע מעלות או פחות, אי אפשר שייראה בכל ארץ ישראל; ואם תהיה קשת הראייה יתר על ארבע עשרה מעלות, אי אפשר שלא ייראה ויהיה גלוי לכל ארץ ישראל.

טז) ואם תהיה קשת הראייה מתחילת מעלה עשירית עד סוף מעלת ארבע עשרה, תערוך קשת הראייה אל האורך הראשון, ותדע אם ייראה הירח או לא ייראה, מן הקיצין שיש לו -- והן הנקראין קיצי הראייה.

יז) ואלו הם קיצי הראייה: אם תהיה קשת הראייה מיתר על תשע מעלות עד סוף עשר מעלות, או יתר על עשר, ויהיה האורך הראשון שלוש עשרה מעלות, או יותר -- ודאי ייראה; ואם תהיה הקשת פחות מזה, או יהיה האורך פחות מזה -- לא ייראה.

יח) ואם תהיה קשת הראייה מיתר על עשר מעלות עד סוף אחת עשרה מעלות, או יתר על אחת עשרה, ויהיה האורך הראשון שתים עשרה מעלות, או יותר -- ודאי ייראה; ואם תהיה הקשת פחות מזה, או יהיה האורך פחות מזה -- לא ייראה.

יט) ואם תהיה קשת הראייה מיתר על אחת עשרה מעלות עד סוף שתים עשרה מעלות, או יתר על שתים עשרה, ויהיה האורך הראשון אחת עשרה מעלות, או יותר -- ודאי ייראה; ואם תהיה הקשת פחות מזה, או יהיה האורך פחות מזה -- לא ייראה.

כ) ואם תהיה קשת הראייה מיתר על שתים עשרה מעלות עד סוף שלוש עשרה מעלות, או יתר על שלוש עשרה, ויהיה האורך הראשון עשר מעלות, או יותר -- ודאי ייראה; ואם תהיה הקשת פחות מזה, או יהיה האורך פחות מזה -- לא ייראה.

כא) ואם תהיה קשת הראייה מיתר על שלוש עשרה מעלות עד סוף ארבע עשרה מעלות, או יתר על ארבע עשרה, ויהיה האורך הראשון תשע מעלות, או יותר -- ודאי ייראה; ואם תהיה הקשת פחות מזה, או יהיה האורך פחות מזה -- לא ייראה. ועד כאן, סוף הקיצין.

כב) כיצד, באנו להתבונן בקשת הראייה של ליל ערב שבת שני לחודש אייר משנה זו -- יצא לנו בחשבון קשת הראייה, אחת עשרה מעלות ואחד עשר חלקים, כמו שידעת; ולפי שהייתה קשת הראייה בין עשר עד ארבע עשרה, ערכנו אותה אל האורך הראשון; וכבר ידעת שהאורך היה בליל זה, אחת עשרה מעלות ושבעה ועשרים חלקים. ולפי שהייתה קשת הראייה יתר על אחת עשרה מעלות, והיה האורך הראשון יתר על אחת עשרה -- ייוודע שודאי ייראה בליל זה, לפי הקיצין הקצובות. וכן תעשה בכל קשת וקשת, עם האורך הראשון שלה.

כג) וכבר ראית מן המעשים האלו כמה חשבונות יש בו, וכמה תוספות, וכמה גרעונין -- אחר שיגענו הרבה, עד שהמצאנו דרכים קרובים שאין בחשבונם עומק גדול: שהירח, עקלקלות גדולות יש במעגלותיו; ולפיכך אמרו חכמים, "שמש, ידע מבואו" (תהילים קד,יט), ירח, לא ידע מבואו. ואמרו חכמים, פעמים בא בארוכה, פעמים בא בקצרה -- כמו שתראה מחשבונות אלו, שפעמים תוסיף ופעמים תגרע, עד שתצא קשת הראייה; ופעמים תהיה קשת הראייה ארוכה, ופעמים קצרה, כמו שביארנו.

כד) וטעם כל אלו החשבונות, ומפני מה מוסיפין מניין זה, ומפני מה גורעין, והיאך נודע כל דבר ודבר מאלו הדברים, והראיה על כל דבר ודבר -- היא חכמת התקופות והגימטרייות, שחיברו בה חכמי יוון ספרים הרבה, והם, המצויים עכשיו ביד החכמים; אבל הספרים שחיברו חכמי ישראל שהיו בימי הנביאים מבני יששכר, לא הגיעו אלינו. ומאחר שכל אלו הדברים, בראיות ברורות הם, שאין בהם דופי, ואי אפשר לאדם להרהר אחריהם -- אין חוששין למחבר, בין שחיברו אותם נביאים בין שחיברו אותם גויים: שכל דבר שנתגלה טעמו, ונודעה אמיתתו בראיות שאין בהן דופי -- אין סומכין על זה האיש שאמרו, או שלימדו; אלא על הראיה שנתגלתה, והטעם שנודע.