zirkind.org

Holidays   Shabbat   Chabad-houses   Chassidism   Subscribe   Calendar   Links

הלכות גזלה ואבדה פרק ח

א) הגוזל את חבירו ומת הנגזל יחזיר הגזלה ליורשים ואם אבדה או נשתנית נותן להם דמיה ואם נשבע לו ואחר כך מת נותן הקרן והחומש ליורשין.

ב) הגוזל את אביו ונשבע לו ומת האב, אם אין הגזלה קיימת או נשתנית עושה חשבון עם אחיו על הקרן ועל החומש ואם הגזלה קיימת חייב להוציא הגזלה עצמה מתחת ידו, לפיכך נותן את הגזלה ואת החומש לאחיו ועושה עמהן חשבון.

ג) אם אין לו אחין שנמצא זה הגזלן לבדו הוא היורש מוציא הגזלה מתחת ידו לבניו, ואם אין בנים לזה הבן הגזלן נותנה לבעל חובו או בהלואתו או לצדקה, הואיל ויצאת הגזלה עצמה מתחת ידו נפטר אף על פי שנתנה מתנה או פרעה בחובו והוא שיודיעם ויאמר זה גזל אבא.

ד) וכן הגוזל את הגר ונשבע לו וחזר והודה לו וזקף עליו הכל מלוה ואחר כך מת הגר אף על פי שזכה בגזלה חייב להוציאה מתחת ידו.

ה) במה דברים אמורים בשהודה בנתים אבל אם גזל את הגר שאין לו יורשים ונשבע לו ומת הגר הרי זה חייב לשלם הקרן והחומש לכהנים של אותו משמר ומביא אשמו ואחר כך יתכפר לו.

ו) מפי השמועה למדו שזה שנאמר בתורה (במדבר ה,ח) ואם אין לאיש גואל בגר שמת ואין לו יורשים הכתוב מדבר ואשם זה האמור כאן הוא הגזל או דמי הגזלה. לפיכך המחזיר גזל הגר בלילה לא יצא שהרי אשם קראו הכתוב ואין מקריבין בלילה, ואין הכהנים חולקין גזל הגר כנגד גזל הגר כדרך שאין חולקין בשר אשם זה כנגד בשר אשם אחר.

ז) כל גזל הגר שאין בו שוה פרוטה לכל כהן וכהן מאנשי משמר לא יצא המחזירו ידי השבה שנאמר (במדבר ה,ח) המושב לה' לכהן עד שתהיה השבה לכל כהן. ולמה נאמר בגזל הגר איש שהאיש אתה צריך לחקור ולחזר עליו אם יש לו יורשים או אם אין לו אבל אם היה הגר קטן אי אתה צריך לחזר עליו אלא חזקתו שאין לו יורשים.

ח) הכהנים בגזל הגר כמקבלי מתנות הן, לפיכך הגוזל חמץ מן הגר שאין לו יורשים ועבר עליו הפסח חייב ליתן לכהנים את דמיו כשעת הגזלה, שאם יתננו להן עכשיו אינה מתנה שהרי הוא אסור בהנייה, ואילו היה הגר קיים היה אומר לו הרי שלך לפניך כמו שביארנו.

ט) כהן שגזל גר שאין לו יורשים ונשבע לו ומת הגר לא זכה זה בגזלה שתחת ידו אלא יוציא מתחת ידו לכל אחיו הכהנים בני המשמרה.

י) הגוזל את הגר ונשבע לו ומת הגר והפריש אשמו וגזלתו להעלותן לכהנים ומת הגזלן קודם כפרה הרי בני הגזלן יורשים את כסף הגזלה או הגזלה עצמה והאשם ירעה עד שיפול בו מום כמו שביארנו במקומו.

יא) נתן הגזלן את הכסף לאנשי משמר ומת קודם כפרה אין יורשי הגזלן יכולין להוציא מיד הכהנים שנאמר (במדבר ה,י) איש אשר יתן לכהן לו יהיה, ואפילו היה הגזלן קטן שאין מתנתו מתנה אין יורשיו מוציאין מיד הכהנים.

יב) נתן את הכסף לאחת מן המשמרות ואת האשם למשמרה זו שהיא שבתה יחזיר הכסף אצל האשם לאנשי המשמרה הקבועה, שהמשמרה שלקחה כסף בלא שבתה לא זכת ומוציאין מידה.

יג) אין מקריבין את האשם עד שיחזיר הגזלן הקרן לבעלים, או לכהנים אם היה גזל גר שאין לו יורשים, נתן את הקרן והקריב אשמו נתכפר לו ואין החומש מעכב הכפרה וחייב ליתן את החומש אחר כפרה.

יד) העבדים והשטרות והקרקעות אין בהן תוספת חומש, שנאמר וכחש בעמיתו בפקדון, כל האמור בענין מטלטלין הוא וגופן ממון יצאו קרקעות ועבדים שהוקשו לקרקעות ויצאו שטרות שאין גופן ממון, וכן אם היו גזל גר שאין לו יורשין אינן חוזרים לכהנים. וכן הקרקע אינה נקנית לגזלן לעולם אלא ברשות בעליה קיימת, ואפילו נמכרה לאלף זה אחר זה ונתיאשו הבעלים הרי זה חוזרת לנגזל בלא דמים וכל מי שיצאה מתחת ידו חוזר על זה שמכרה לו וחוזר המוכר השני על המוכר הראשון עד שיחזור הלוקח מן הגזלן על הגזלן ויטול ממנו כמו שיתבאר.